אתרים באוסלו
קרל יוהאנ'ס גאטה
הרחוב המרכזי באוסלו, היוצא מאזור קדתראלת העיר ומסתיים בארמון המלוכה. לארכו מבנים מרשימים, מרכזי קניות, בתי מלון ומסעדות, וכן גנים הנטועים בלב הרחוב כאיים ירוקים. לארכו נמצאים כמה ממבני הציבור החשובים ביותר של אוסלו.
"סטורטינגט" (הפרלמנט הנורבגי)
נבנה בין השנים 1861 – 1866, ומציין את ראשית שאיפתה של נורבגיה (אז, תחת שלטון שבדי) לעצמאות. גם המבנים הסובבים אותו משמשים כמשרדים לחברי הפרלמנט ולאדמיניסטרציה.
ארמון המלוכה נבנה בין השנים 1825 – 1848
ארמון מלכי "נורבגיה החדשה", זו שקיבלה עצמאותה ב- 1915. נחנך ב- 1848 ונקרא על שמו של המלך השבדי קארל יוהאן, אשר מלך בעת ההיא על נורבגיה. היה זה ברנדוט, גנרל צרפתי, אשר סולק מן מהפיקוד לאחר שעורר את חמתו של נפוליאון.
הממשלה השבדית בחרה בו לנסיך הכתר, כיורשו של קרל השלושה עשר, נעדר היורשים. בנובמבר אימץ אותו המלך תחת השם קרל יוהאן. במעמדו כנסיך הכתר הוביל קרל את ההשתלטות על נורבגיה. ברנדוט (קרל הארבעה עשר), הומלך ב-1818 על שבדיה ונורבגיה.
הקישו כאן לכתבתי – "חלון לאוסלו"
בנורווגיה המתעוררת, נחשב למלך אהוד מאוד, למרות דעותיו השמרניות. תחת שלטונו נשמר שלום רצוף והממלכה כולה התפתחה כלכלית בזכותו. סביבת הארמון עטופה בפארקים נאים. כיום ניתן לבקר בארמון בשעות מסוימות.
התאטרון הלאומי
ניצב אף הוא ברחוב קארל יוהאן, בפינתו המערבית, ומשקף את חכמת התאטרון הנורווגי. מיגי ערב מעלה התאטרון שלל מחזות. כמעט תמיד מוצגת בו האופרה הידועה "פר-גינט", אשר עלילתה נכתבה על ידי הנריק יוהאן איבסן (1828 – 1906) מחזאי נורווגי. יוצר הדרמה הראליסטית המודרנית. הלחנים נכתבו ע"י אדוואד גריג.
קתדרלת דומנקירצ'ה. המאה ה- 17
קתדראלת העיר, הניצבת בלב כיכר הקתדראלה מעוצבת בצניעות הראויה לאמונה הלותראנית. מול חזיתה הגותית מיצמר פסלו של המלך כריסטיאן ה- 4, בונה העיר מחדש מן המאה ה- 17. הקתדראלה משמשת כמקום הכתרתם ונישואיהם של מלכי נורווגיה לדורותיהם.
בניין האופרה החדש
מבנה אולטרה מודרני שנחנך בשנת 2008, וזיכה את מעצביו בפרס האיחוד האירופי לאדריכלות עכשווית. האופרה הינה חלק מתכנית רחבת היקף לעצב ולקשט מחדש את גדות הפיורד. ניתן לעלות על הגג ממנו נשקף נוף נהדר של חלקים מאוסלו. ביקור בחלקו הפנימי מרגש לא פחות וחושף שלל עיצובים ארכיטקטוניים ייחודיים. מול הבית, הנראה כמו קרחון צף גדול, והנשקף אל פיורד אוסלו, "צף פסל סביבתי זכוכיתי מרשים.
בית העירייה
בניין העירייה של אוסלו נחנך בשנת 1952 ועם חשיפתו עורר לא מעט מחלקות בשל עיצובו. ללא ספק, אחת מאבני הדרך באדריכלות העיר. בחלקו האחורי, טיילת הפיורד ואילו בחזיתו שלל תבליטים ועיצובים המתארים את גיבורי המיתולוגיה הנורדית. באולם קבלת הפנים בבית העירייה ציורי קיר מרשימים המתארים את תולדות העיר. כאן מעניקים מידי שנה (מ- 1990) את פרס נובל לשלום. הכניסה חופשית.
טירת אקרשהוס Akershus
נבנתה במאה ה- 14 (ע"י הוקון ה- 5) כמבצר שמעולם לא נפל. בנוייה על גבי צוק החודר אל הפיורד, היוותה הטירה מוצב איתן לאורך שנותיה, ורק כניעה או הלשנות הפילו את מתגונניה. בטירה אירעו כמה אירועים חשובים בתולדות העיר, אחד מהם היה הוצאתו להורג של הבוגד וויטקון קוויזלינג, ששימש כ"ראש ממשלת הבובות" בעת הכיבוש הנאצי. במתחם הטירה קבורים מלכי נורווגיה לדורותיהם, וכיום משמש כמוזיאון הצבא הנורבגי ומוזיאון למתנגדי השלטון הנאצי.
טיילת אקר בריגה
מה שהיה בעבר מזח מצחין מלא מחסנים ובארים למלחים שיכורים, היה לראשון בפרויקט נרחב שתכליתו בנייה לאורך קו הפיורד, הגובל בעיר. טיילת "אקר בריגה" הינה חלקו הראשון. כיום נמשך הפרויקט והוא כולל את המשכה של הטיילת, לעבר רובע חדיש הנקרה "טיובהולמן", והכולל מוזיאונים ומתחמי דיור מפוארים. לאורך רציפי העץ ניתן לטייל וליהנות משלל מסעדות ובארים, ממרכזי קניות ומערבי תרבות הנערכים כאן בליליות הקיץ.
חצי האי ביגדוי
בחלקה המערבי של העיר, מעבר למפרץ הפיורד נמצא חצי האי, אליו ניתן להפליג מרציף "אקר בריגה". ביגדוי מוגדר כאזור המוזיאונים. בין בתי דירות נמוכים ויוקרתיים מסתתרים כמה מחשובי המוזיאונים בעיר כגון:
מוזיאון קון טיקי Kon Tiki . המנציח את סיפור הפלגת הרפסודה – "קון טיקי" בה השתמש תור היירדאל (1947) כדי להגיע מדרום אמריקה לפולינזיה.
מוזיאון הספינה "פראם" – ספינתו של פריטיוף ננסן, חוקר הקוטב הצפוני. בשנים 1893-1896 ניסה להגיע אל הקוטב הצפוני. נכשל אך זכה להערכה בזכות גילוייו החשובים. רואלד אמונדסן – הראשון שכבש את הקוטב הדרומי, הפליג ב"פראם" בינואר 1910, ניצח בתחרות מול רוברט סקוט, דצמבר 1911
מוזיאון ספינות הוויקינגים
מוזיאון מרשים בו ניצבות דוממות ספינות מהעידן הוויקינגי של נורבגיה. נדמיין כיצד שטו הוויקינגים האמיצים במהלך המאות 8 – 10 למחוזות עלומים, שדדו ובזזו את תושביהם אך יצרו תרבות חדשה והביאו לגילויים חדשים. לצד אוספף הספינות ניתן להתרשם ממוצגים שונים הממחישים את התרבות החומרית של העת ההיא, כמו גם צילומים ישנים של משלחות גילוי שחשפו את הספינות (בעיקר במתחמי קבורה, שכן מנהיגי הוויקינגים נקברו על ספינותיהם).
פארק הפסלים של גוסטאב וויגלאנד.
גוסטב וויגלאד נחשב לאחד מאמניה הידועים של העיר. גדל בילדות קשה ומעולם לא נישא ולא היו לו ילדים. מגיל צעיר התמסר למלאכת הפיסול תוך השפעה ניכרת של תרבויות מעורבות כגון יוון ומצרים, וכן האמנות הנורדית. הפארק נבנה בין 1923 – 1943. בפארק, כ- 200 פסלי אנוש המתארים את מעגל החיים, מלידה, נערות, בגרות אל זקנה. וויגלאנד היה הפסל, מתכנן הגן, החומות והשערים. בלב הפארק הגדול שדרה של כ- 200 מטרים לאורכה שלל פסלים המתייחסים לחיי אדם באשר הוא. בקצה השדרה, מזרקת החיים ולאחריה – אובליסק גבוה בו מעוצבים כ- 150 דמויות שונות. את הגן ופסליו תרם האמן לעיר אוסלו בתמורה לפנסיה לכל חייו, ולסדנת האמן שקיבל. הכניסה חופשית.
מקפצת הולמן קולן
בראש גבעה בגובה של כ- 200 מ' משתרעת השכונה היוקרתית "הולמן קולן". לבד מגניה הנאים ובתיה המרשימים, נמצאת בשיאה מקפצת סקי המיתמרת לגובה של 60 מ', והיא מקור הנאה צרופה לחובבי הסקי ולקופצים. בעונת החורף נערכות כאן תחרויות לרוב, ואילו בקיץ משמשת המקפצה לאימוני קפיצה (על גבי משטח דשא מלאכותי לח). מסביבתה נוף מרשים של אוסלו.
מוזיאון מונק
האחד מרבעיה המזרחיים של העיר נמצא המוזיאון המוקדש לצייר אדווארד מונק. מונק נחשב לאחד מגדולי הציירים הנורווגיים וכאחד ממבשרי הזרם האקספרסיוניסטי בעולם. עבודותיו של מונק גדושות בהבעה רגשית, באי שקט, בחרדה ונבואות שחורות. ילדותו הקשה ומחלותיה של אמו היו בין המשפיעים העיקריים על עבודותיו הבאות. מונק עוסק בעיקר בתגובתו של היחיד אל מול החברה. הציור הידוע ביותר של מונק הוא "הצעקה", שלעתים מוצגת במוזיאון ולעתים מושאלת למוזיאונים אחרים. בכל מקרה, הנאה מובטחת. הכניסה בתשלום.