סנטיאגו דה קובה

כיכר (פארקה) קארלוס מנואל דה סספדס

הכיכר המרכזית והחשובה ביותר של סנטייאגו. זהו גם המקום ממנו כדאי להתחיל בטיולים ברחבי העיר. לא רחוק נמצאת "המרפסת של ולאסקז", ממנה נשקף נוף מדהים של מפרץ סנטיאגו. הכיכר מוקפת מבנים ציבור מרשימים ובהם בית העירייה, בית דייגו ולאסקז, מלון הפאר "קאסה דראנדה" וכן הקתדראלה הראשית של העיר (הנראית בצילום), הקרוייה "גבירתנו מאסוניסיון". ראשיתה כקפלה קטנה מן מאה ה- 16, אך היא עברה שיפוצים והרחבות. חזיתה מעוצבת בסגנון הבארוק הקובני ותוכה מלא ביצירות חן ואמנות. כמו כן נמצא בתוך המבנה מוזיאון קטן המציג אוסף של פריטי פולחן ודת.

בית דייגו ולאסקז

אחד הבתים העתיקים ביותר בקובה, ויש הטוענים כי הוא הקדום ביותר. הבניין הוקם בשנות ה- 30 של המאה ה- 16, יש הטוענים כי דייגו ולאסקז, כובש קובה התגורר בו. בכל מקרה, זוהי דוגמא מאלפת לסגנון מורי קובני עתיק. הבית שימש בעברו כמרכז הממשל באי, כמרכז הסחר בעיר וכן מגורי מושלים ופקידים רמים.

הבית, הנמצא בפינה המזרחית של כיכר סספדס, והבנוי בשתי קומות מסביב לחצר קטורה ופתוחה משמש כיום כמוזיאון. הקומה השניה מחופה בסורגי עץ מעוטרים. בחצר הבית נחשף תנור בו נהגו להתיך זהב למטילים. במוזיאון מוצגים פריטים רבים הקשורים בהיסטוריה של סנטטיאגו, כמו גם פריטי ריהוט וקישוט מקוריים, ואף מאוחרים יותר.

בית העירייה

מבנה בסגנון קולוניאלי, הנמצא בחלקה הדרומי של כיכר סספדס, ואשר הוקם לראשונה בראשית המאה ה- 16 כמבנה אירעי, מטוייח בבוץ ומקורה בכפות דקלים. הבית שימש כמשרד המושבה הקטנה, אשר לימים תהפוך לבירתה (הראשונה) של קובה, סנטיאגו דה קובה. במרוצת השנים שופץ הבית אך עיצובו המקורי נשמר. כיום מתנהלים ענייני העירייה מן הבית. ממרפסת הבניין, הקרוי Palacio de Gobierno הכריז פידל קסטרו על ניצחון המהפכה, ב- 3 בינואר 1959. במהלך נאומו הודה גם לאנשי סנטייאגו דה קובה, ולימים, כינה את העיר "עיר הגיבורים".

מוזיאון בקארדי
מוזיאון עירוני גדול ומרים לתולדותיה של סנטייאגו דה קובה, וכן ההיסטוריה של קובה. המוזיאון, שנחנך בראשית המאה ה- 20 נושא את שמו של אמיליו בקארדי. בקארדי היה אחד מעשירי סנטייאגו ואף הניח את היסוד לבית החרושת הגדול לרום, הנושא את שמו. עם קבלת העצמאות היה בקארדי ראש העיר סנטיאאגו ונחשב לאדם נדיב ותורם מאין כמותו לעיר ולאנשיה. במוזיאון יש פריטים שונים ונדירים המתארים את התקופות הקדומות בקובה טרם התנחלות הספרדים, תיאורי הכיבוש של ולאסקז, פריטים אישיים של גיבורי העצמאות לדורותיהם ועוד. בקומה השניה מוצגת תערוכת ציורים ואילו בחצר הבית קיים שחזור נאה של רחוב עתיק מתקופת ההתנחלות.

קאסה דה לה טרובה

בלב מבנה ישן, הנמצא בסמוך לכיכר סספדס והמרפסת שלו כמו נוטה לנפול ניצב בית המוסיקה הלוהט של סנטיאאגו דה קובה. הבית מחולק לשתי קומות, בראשונה מופיעות להקות מוסיקה במהלך היום, ואילו בקומה העליונה, זו עם המרפסת מתקיימת מידי ערב הופעה מדליקה של אחת מאין ספור להקות המוסיקה המעולות של סנטייאגו. המקום נחשב כאייקון תרבותי לוהט בהחלט, המוסיקה בו היא מעולה, הרום והמוחיטו מצויינים, כך גם ריקודי הסלסה המתפתחים כאן במהלך הערב. מסביב למבנה מתגודדים צעירים רבים וגם…יצאניות.

מונקאדה גריסון (המחנה הצבאי מונקאדה)

המבנה הגדול, בעל החזית הצהובה והנקובת כדורים נמצא בלב רובע מגורים קטן ונאה בסנטייאגו. הבית הוקם לפני כ- 150 שנה כקסרקטין צבאי לכל דבר, ובמהלך ההיסטוריה שינה את ייעודו, פעם כמרכז חולים צבאי ופעם ככלא ומרתפי עינויים. המחנה, הקרוי על שמו של אחד הגיבורים הקובניים (מונקאדה) הותקף ב- 26 ביולי 1953 (ימי הקרנבל בסנטייאגו) ע"י פידל קסטרו הצעיר וכמאה מאוהדיו. ניסיון המהפיכה נכשל, רבים נהרגו, נתפסו ועונו למוות ופידל נשלח לכלא.

היום משמש המקום כבית ספר גדול בו לומדים כ- 3000 תלמידים, והנושא את השם "ה- 26 ביולי), שהפך לשמה הרשמי של מפלגת המהפיכה. במקום נמצא גם מוזיאון גדול לציון המהפיכה, המציג בצילומים ופריטים שונים את תולדותיה, וכן את חדרי העינויים בהם עונו חברי הארגון.

מבצר מורו (קסטילו דל מורו סן פדרו)

מבצר אבן יפהפה הבנוי על המצוק החולש על מפרץ סנטייאגו. המבצר, שנמצא כ- 10 ק"מ מחוץ לעיר הוקם במחצית המאה ה- 16 כמענה למתקפות חוזרות ונשנות של פיראטים, בעיקר אנגלים, שפעלו בים הקריבי ובזזו את הנמל, אוניות הסוחר והעיר. במאה ה- 18 ירו תותחי המבצר לא פעם גם לעבר ספינות אנגליות והולנדיות אשר נהגו לאיים אל חופי סנטייאגו. חלק סמלי היה למקום במהלך מלחמת העצמאות הקובנית כאשר שימש ככלא ידוע לשמצה.

כיום משמש המבצר כאתר חובה לביקור ולהתרשמות מן הנוף הנפלא הנשקף מחלונותיו ומרפסותיו. מפרץ סנטיאגו המפותל משתרע למרגלות המבצר כשלאורכו יושבות עיירות דייגים קטנות ומעליו מתנשאים הרי סיירה מאסטרה המיוערים. בתוך המבצר תצוגה יפה של תולדות הפיראטים במקום וכן כלי נשק בני התקופה.

בית העלמין "סנטה איפיגיניה"

בחודש מאי 1979 הוכר בית העלמין הענק הזה כאתר מורשת שימור עולמית.

בית העלמין הוכשר במחצית השניה של המאה ה- 19, ושיטוט לאורך משעוליו הוא כמו ביקור במוזיאון לפיסול ועיצוב ניאו-ברוקי וניאו-קלאסי. המצבות המהודרות מזמינות הצצה אל עולמם המופלא של אישים הקשורים בתולדותיה של קובה, על מלחמותיה והישגיה הכלכליים והחברתיים.

בין הקברים הפזורים במקום בסדר מופתי נמצא גם המאוזוליאום של חוסה מרטי, גיבור מלחמת העצמאות האחרונה (1895). קברו בנוי כמתחם בעל שש צלעות, ובתוכו, המצבה ובה אפרו. משמר כבד מתחלף בצעידה נוקשה בכל חצי שעה. עוד טמונים כאן עמנואל דה סספדס, "אבי האומה", גיבורי המהפיכה האחרונה וכן קומפאיי סקונדו, מוסיקאי מהולל.

מאז שהתוודעתי אל עולם הטיולים והתיירות, אינני חדל מללמוד, לחקור, לכתוב ולצלם, וגם להדריך. נופים עוצרי נשימה, אגדות עם, סיפורים, בני אדם, תרבויות, מוסיקה ושאר אמנויות הינם חלק בלתי נפרד מן החומרים שנוצקו בי והפכו לקוקטייל סוער של תאוות מסעות, למידה, צילום והתאהבות בלתי פוסקת עם מקומות חדשים. לצידם, קיים בי הרצון להנחיל את הידע שצברתי ולחלוק עם אחרים את חוויותיי הרבות. מעל מחצית היובל אני מטייל, מכיר ומתרשם, מדריך ומספר, מצלם ומציג לפני אחרים. ענף התיירות המקצועית הוא חלק בלתי נפרד מחיי הבוגרים.