כנסיית סן פרנצ'יסקו
או בשמה הפורטוגזי, איגרז'ה סאו פרנסישקו, היא כנסייה בסגנון הבארוק, המעוטרת בעושר רב.
הכנסייה שהוקמה במהלך המאה ה- 17 נחשבת לאחת המקושטות ביותר באמריקה הלטינים, בעיקר בשל עיצוב הפנים היותה דופן שלה.
בוני הכנסייה היו עבדים, עליהם נאסר לעבוד את אליליהם. כנקמה על האיסור עיצבו את פסלי המלאכים בכנסייה עם אברי מין ענקיים ואת הקדושות, בהריון….
אל הכנסייה מוביל מסדרון מעוטר באז'ולרוס (ציורים עשויים אריחי קרמיקה בצבעי כחול לבן, תוצרת פורטוגל)מרהיב. האמנים הראשונים היו ישועים ובנדיקטים אשר עיטרו את עבודותיהםבסממנים פולחניים בסגנון בארוק אירופאי.

כיכר טראריו דה ז'סוס וקתדראלה בסיליקה
הכיכר המרוצפת מציינת את אחד המוקדים המרכזיים של העיר במאות 16 – 18. מכונה גם כיכר ה- 15 בנובמבר. זהו המרכז העתיק של הפלאוריניו, מקום מפגש מלהיב לתיירים, למוכרי דיסקית, לספרי "ראסטות" וצמות ולכייסים…
כיכר טרריו דה חסוס הייתה הרובע העתיק של סלבאדור. המקום נבחר כאידיאלי להגנה מפני התקוממות והתקפות של אינדיאנים שמרדו באדוניהם הברזיאליים.
רוב המבנים במקום הינם בני המאה ה- 19., אם כי בחזית הכיכר ניצבת הקתדראלה בסיליקה, אשר הוקמה במחצית המאה ה- 17. הקתדראלה נבנתה מלבני שיש גדולות במיוחד אשר שימשו לאיזון משקל ספינות הסוחרים שהפליגו מפורטוגל לברזיל.

ביתו של הסופר ז'ורז' אמאדו

עבודות יד בסמטאות פלאוריניו

רובע פלאוריניו מחולק לסמטאות רבות וציוריות. לא בכולן מומלץ להסתובב בחשיכה, שכן מסתובבים שם טיפוסים מפוקפקים הממתינים לתייר התמים.

עם זאת אפשר להגיע אל האזורים המוארים ולהינות ממסעדות מעולות, מועדוני לילה וממופעי מוסיקה ברזילאית אותנטית.

לאורך הסמטאות עשרות דוכנים וחנויות המציעם לעוברי אורח ציורי שמן רבים. אלו מתארים בצבעוניות עזה את אורח החיים הברזילאי בבהאיה, את ריקודי הקפוארה, את נופי העיר ועוד.

 

מעלית לאסרדה
על מנת לעלות אל רובע פלאוריניו, או לרדת ממנו אל הנמל והעיר התחתית, כדאי להשתמש במעלית העממית המקומית.
המעלית מעניקה שרות לכ- 50,000 איש ביום, העולים ויורדים באמצעותה לגובה 85 מ', ובמשך זמן של 15 שניות.
המעלית נחנכה רשמית ב- 1868 כמעלית פלדה הפועלת במנוע אדים – ע"פ ידע דני. ב- 1928 הוחלף המנוע בחשמלי. מחברת בין העיר העליונה לתחתונה.
עליה וירידה בתשלום. יש להיזהר מכייסים.

מעלות העיר התחתית
מתחת לרובע פלאוריניו משתרעת העיר התחתית, שהיא גיבוב של מבנים שונים השומרים על אי סדר מופתי.
בלב ההמולה בעיר התחתית נמצא השוק, מרקאדו מודלו, המציע מזכרות, מופעי קפוארה ומזללות של מזון מהיר.
מסביב לשוק מסתעפים רחובות העיר התחתית, ואולם המיוחד בהם עולה במעלות העיר אט אט אל הפלאוריניו. העולה במעלה הרחוב נחשף לנופי המפרץ היפים, להצצה אל דירות מגורים עלובות של הדיירים המקומיים ולצריחי הכנסיות המקומיות המטות לנפול. המתמיד בעליה, סופו שיגע אל רובע הפלאוריניו.

מבצר מונטה-סראט

 מבצר אבן מסוייד בצבע לבן בוהק שהוקם במהלך המאה ה- 17 כדי להגן על העיר מפני תקיפות חוזרות ונשנות של שודדי ים.

המבצר חולש על חוף הים, והמראה הנשקף ממנו יפה, אל רצועת ים כחול ועיר תוססת שגגותיה אדומים.

בסמוך למבצר נמצא נמל קטן, מבוצר אף הוא, ששימש לפריקת וטעינת סחורות בימים של מצור בנמל הראשי.

מסביב למבצר יש רובע נחמד שתושביו נוהרים מידי יום אל חוף הים הצמוד.

משמר צבאי ניצב במבצר, היות והוא משמש את צבא ברזיל.

 

כנסיית בונפים
או בפורטוגזית, איגרז'ה נוסה סיניורה דו בונפי הוקמה ב- 1745. הכנסייה המזדקרת על שני צריחיה ידועה כמקום בו ניתן להתרפא בנס. זוהי הכנסייה החשובה ביותר בסלבאדור עבור מאמיני הקנדומבלה, אשר אינם זונחים גם את האמונה הנוצרית.
בתוך הכנסייה אולם מפואר ומעוצב ויש בו קפלה קטנה ומיוחדת של קירותיה ותקרתה תלויים אברי גוף מפלסטיק. אלו הן מנחות אותן העלו הסובלים ממחלות גופניות שונות, כסגולה למרפא.
מחוץ לכנסייה יש התגודדות יומיומית של רוכלים המציעים למכירה סרטי קודש צבעוניים שיש בהם, כך הם אומרים, סגולות מרפא.
מרחבת הכנסייה, הנמצאת בעיר החדשה יש תצפית מרהיבה למפרץ כל הקדושים ואל גגות העיר.

הנמל בעיר התחתית

 נמל ציורי וכחול המשמש גם לטבילה ורחצה עבור דרדקי סלבאדור דה בהאיה.

 מדי יום מפליגות מן הנמל עשרות יאכטות אל לב "מפרץ כל הקדושים", אל האיים שבסביבה.

 מסביב לנמל התפתח שוק תוסס, חלקו מקורה וחלקו גלוי.

מבט מן הנמל אל העיר התחתונה ואל רובע פלאוריניו העליון הוא מרהיב ביופיו ומשקף את התפתחותה המעניינת של העיר.