גאורגיה
גאורגיה (גרוזיה, בפינו ובפי הרוסים). בעבר, אחת מ- 15 הרפובליקות של ברה"מ, ומאז 1991 היא מדינה עצמאית לכל דבר.
הביקור בגאורגיה מזמן מפגש עם נופים עוצרי נשימה; נהרות שוצפים, הרים נישאים (רכס הקווקז הגבוה, המתנשא לגובה של 5,033 מ'), יערות, כפרים ציוריים, מתחמי מערות קדומים וערים שיש בהן אוסף מרשים של יצירות ארכיטקטוניות.
הביקור בגיאורגיה מזמן גם היכרות עם תרבות צבעונית ומגוונת, עם מבחר מאכלים טעימים להפליא, ובעיקר, היכרות עם אנשים נחמדים ומכניסי אורחים.
שטח: 69,000 קמ"ר / אוכלוסייה: 6 מיליון תושבים / עיר הבירה: טביליסי / גיאוגרפיה: רכס הקווקז הגבוה מצפון, רכס הקווקז הקטן מדרום ובמרכז, עמק מיושב. כלכלה: חלקי מיכון כבד, מוצרי עץ, מים מינראליים, תרכיזי מיץ ותיירות.
טביליסי
עיר הבירה של גיאורגיה. צבעונית, רעשנית, ריחנית וטעימה.
בעיר, המונה מעל מיליון וחצי תושבים קיים רובע עתיק וציורי המשתרע למרגלות המצודה העתיקה שמעל הנהר. שילוב של כנסיות, מסגדים ובתי כנסת, לצד בתים ניאוקלאסיים ובנייה קומוניסטית ישנה יוצר קוקטייל אורבאני מרתק.
בעיר יש שווקים ציוריים, שווקי עתיקות, מוזיאונים מרתקים ומורשת היסטורית מגוונת שהיא תוצאה של עשרות כובשים, מהרסים ובונים שידעה העיר ב- 1500 השנים האחרונות.
כנסיית ג'ווארי
ניצבת על הגבעה ממנה, ע"פ המסורת הגאורגית, נהגה נינו הקדושה להטיף את עיקרי הנצרות לבני העם הגיאורגי הפאגאניים, במאה ה- 4 לספ'.
הכנסייה ניצבת כפטמת שד מזדקרת, ניבטת אל סביבתה ובעיקר אל עיר הבירה הקדומה של גאורגיה, מצ'חטה
אנאנורי
מתחם גדול הכולל כנסייה ומבצר השולט על אגם זינבאני (אגם מלאכותי), על הדרך הצבאית המובילה צפונה מטביליסי.
המתחם שהוקם במהלך המאה ה- 17 שימש לתצפית ולשמירה על הדרך הראשית.
ביקור במקום הוא חוויה בלתי נשכחת והתצפיות ממנו הן מרהיבות.
קתדראלת סווטצחובלי
קתדראלה עתיקה המציינת את אחד המקומות הקדושים ביותר בגיאורגיה, בעיר מצ'חטה. מצ'חטה הייתה עיר הבירה הקדומה של קחתי (גאורגיה העתיקה). על פי המסורת כאן אימצו הגיאורגים את הדת הנוצרית, בהאזינם לדברי נינה הקדושה, המטיפה מעל ההר הסמוך.
הקתדראלה מרשימה בהיקפה, בחומתה וכן באוכלוסייה הצבעונית, הדתית מאוד, המבקרת בה.
בסמוך למקום יש שוק מזכרות נאות.
מתחם המערות בוורדזה
עיר מערות מרהיבה, שבתיה וחדירה, כנסיותיה ושאר המתקנים שבה חצובים בסלע, אי שם בגובה 300 מ' מע"פ נהר מטקווארי. וורדזה, הנמצאת בקצה הדרומי של הדרך המובילה דרומה, לארמניה, ברכס הקווקז הקטן, ממחישה את שיטות ההתגוננות של הגאורגים במהלך מלחמותיהם. בעיקר מיוחס הדבר לימי המלכה תמר, אשר שלטה בגאורגיה בשנים 1183 -1212.
מן המתחם נשקף נוף מרהיב, ובתוכו נמצאת כנסייה עתיקה מן המאה ה- 12 שעל קירותיה מופיע ציור הקיר המתאר את המלכה תמר ואת אביה גיאורג ה- 3.
הר קזבג
הר קזבג, הנשקף בצילום הינו ההר הגבוה ביותר בתחומי גאורגיה, והפסגה השנייה בגבהה ברכס הקווקז הגבוה (5,033 מ'). הר קזבג נשקף לאורך הדרך הצבאית, והנסיעה אל מרגלותיו חולפת על פני נופים עוצרי נשימה, וכן על פני דרך חתחתים שאיננה ראוייה לנסיעה קלה (כדאי להצטייד בג'יפ).
כנסיית השילוש הקדוש
מן העיירה קזבקי מובילה דרך הררית ותלולה, החולפת על פני כפרים ציוריים, יערות ומראות נוף מדהימים. הדרך מובילה לגובה של 2,300 מ', אל כנסייה בודדה הניצבת על ההר, למרגלות הר קזבג.
כנסיית השילוש הקדוש הוקמה במאה ה- 12 וכולה משדרת קודש וניחוחות קודש.
אופליסטציחה
כפר קדום בו חצובות מאות מערות אשר שמשו למגורי אדם, וכן להגנה מפני פורעים, תוקפים וצבאות כובשים. פירוש השם, "הכפר העליון", ושרידיו מובילים אל המאה ה- 9 לפנה"ס. במתחם פעורות מאות מערות ובהן מערות מסתור, מתקני תעשייה קדומים, מעברים סודיים, כנסייה בודדה (דווקא בנויה מע"פ השטח).
בימי מלחמת העצמאות הגיאורגית, באלף ה- 11 לספריה שימש המקום כבסיס גדול למורדים וללוחמים.
קותאיסי
בירת החבל המערבי של גאורגיה, המונה 230,000 תושבים.
על פי המסורת, מהמקום הזה נלקחה גיזת הזהב המפורסמת, המוזכרת במיתולגיה היוונית, ע"י הנסיך יאסון.
העיר, השוכנת על שתי גדות נהר מטקווארי, עמוסה ותוססת. בתיה הם ערבוביה של ישן וגם חדש, מסורתי וגם מודרני. במרכז העיר יש כמה מבנים ניאוקלאסיים, בהם התאטרון העירוני. בסמוך לגשר הנהר משתרע שוק מקורה גדול בו ניתן למצוא ירקות, פרות, דגים וגבינות, וגם צ'ראצ'ולה, הממתק המקומי. חיים כאן כ- 500 יהודים, שרידים לקהילה גדולה ומשגשגת שחייתה כאן, בין יוצאי הקהילה נמנה גם בוריס קאפאנוב, מתרגם האפוס הגדול "עוטה עור הנמר" של שותה רוטאוולי.
מעל העיר נמצא מתחם "גאלאטי", בן המאה ה- 11, מתחם בו נמצאת כנסייה מדהימה ואקדמיה ללימודי דת.
גורי
עיר המונה 100,000 תושבים, הנמצאת בסמוך לטביליסי. זוהי עיר הולדתו של מי שלימים יהיה הרודן הסובייטי הידוע לשמצה יוסף סטאלין. אף כי דמותו לא ממש זכורה לטוב ברחבי ברה"מ, הרי שבגורי "עושים" לו כבוד, ולו רק בשל האטרקציה התיירותית.
בכניסה לעיר ניצב מוזיאון המוקדש לפועלו של האיש, המכיל צילומים ופריטים אישיים שלו. בסמוך למוזיאון עומד הבית בו הוא נולד, שהוא חלק מן המתחם כולו. בכיכר המרכזית בעיר מתנשא פסלו של סטאלין וכך גם בתוך הטרמינל הראשי. בעיר עצמה אין הרבה מה לעשות, למעט ביקור במוזיאון ובאתר הנצחה לזכר חללי המלחמות שנפלו במערכות בהן הייתה מעורבת ברה"מ.
