אתרים בקראקוב
גבעת ואוול
אולי הגורם המשמעותי ביותר בעיר עצמה, והבסיס לראשיתה. ממרומי גבעת ואוול, מגובה של 228 מטרים, מבט מרשים על העיר ועל הנהר וויסלה. בתחתית הגבעה מצויה מערה נסתרת בה, ע"פ המסורת, התגורר הדרקון. מסופר כי הראשון שיישב את המקום היה הנסיך קרקוס במאה ה-7, ועל שמו נקראת העיר.
בראש הגבעה מתנשאת קתדרלת ואוול. מצודה מלכותית מהמאה ה-11, אשר שימשה כבית הפרלמנט (סיים) הפולני וכמבצר צבאי. ניתן לשוטט באולמות המצודה (כיום מוזיאון) המציגים מאות ממצאים ייחודיים לתולדות העיר
קתדרלת ואוול
בלב שטח המצודה ניצבת הקתדרלה (מן המאה ה- 11) הנחשבת לאחד מהמקומות הקדושים ביותר בפולין. בתוכה קבורים מלכי פולין לדורותיהם, בדיוק מתחת למקום בו הוכתרו למלכותם. בנוסף למלכים למיניהם ואנשים חשובים אחרים, בקתדרלה קבור סטניסלאב הקדוש, אשר נחשב לפטרונה של פולין.
אנדרטת קרב גרונוולד
בשדרה המובילה לעיר העתיקה מתנשאת אנדרטה מרשימה המדגימה את נתחון האיחוד הפולני על האבירים הטבטונים, שהילכו אימים על פולין במאת 13 – 15.
קרב גרונוולד, נערך במעבה יער עבות, יער גרונוואלד, ב־15 ביולי 1410, במהלכות הביסו כוחות האיחוד את האבירים הטבטונים. שינה את מאזן הכוחות במזרח אירופה. הקרב הגדול היה לסמל ולמקור גאווה עבור הפולנים, והיה המניע העיקרי לשנאתו של היטלר לפולין.
ברביקאן
מן האנדרטה, מובילה השדרה אל מצודת הכניסה לעיר, היא הברביקאו. מכאן, דרך השער הפלוריאני Brama Florianska מתחילת המאה ה-14, אנחנו כבר בעיר העתיקה
כיכר העירייה
כיכר רבועה וגדולה, אשר בליבה כמה ממבני הציבור של קראקוב. בליבה מתנשאת קתדראלת העיר האדמדמה, בעלת שני צריחים גותיים. ממולה נראה שריד למגדל בית העירייה – Wieża Ratuszowa – מגדל ענק הוא השריד היחיד מבניין העירייה שנהרס במאה ה-19.
שיאה של הכיכר בה נמצאים בתי קפה, מסעדות וגלריות, הוא ה"סוקיניצה"- Sukiennice – "אולם הבדים" ההיסטורי משמש כיום את המוזיאון הלאומי של קראקוב. בין הקתות הרבות שלו מתקיים שוק בדים ומזכרות צבעוני, ובחזיתו מזרקה ושלל מופעי רחוב.
בדרך אל הרובע היהודי
יהדות פולין ההיסטורית מצאה בקראקוב את מקור פריחתה. על גדת הנהר הוקמה עיר הנושאת את השם קז'ימייז', שלימים הפכה לרובע היהודי של קראקוב. הרובע עצמו נקרע ע"ש המלך קז'ימייז' השלישי אשר גילה נדיבות רבה כלפי היהודים ועודד אותם להגר לארצו. ערב מלה"ע 2 חיו ברובע כ- 60,000 יהודים.
כיכר שז'ירוקה
ליבו של הרובע היהודי העתיק. מכאן ניתן לבקר בכמה אתרים משמעותיים ביותר לתולדות יהודי הרובע, ובעיקר בתי כנסת. מסביב לכיכר ניתן להבחין במסעדות כשרות, נושאות סמלים יהודיים וכן בסממנים אחרים המזכירים להלך היכן הוא נמצא.
בית הכנסת הישן – האלטשול
נמצא במורד המדרגות הנמוכות ממרכז הכיכר. מהעתיקים בפולין, הוקם במאה ה-15 כהעתק של בית הכנסת בפראג. המבנה הגותי, משלב היום תפילה לצד מוזיאון לתולדות יהודי הרובע. שווה להיכנס ולהתרשם ממבנהו הפנימי של בית הכנסת על שלל הצילומים המעידים על חיי הרובע מסוף המאה ה- 19.
בית הכנסת הרמ"א
נמצא בסמוך לקודמו. הוקם בשנת 1557 על חורבות בית כנסת קודם, ושימש את ישיבת קראקוב. ביהכ"נ קרוי על שמו של רבי משה בן ישראל איסרליש, מגדולי הדור, שהיה ראש הישיבה. המבנה נפגע ע" הנאצים, אך שופץ לאחר המלחמה כיון משמש כבית כנסת פעיל.
בחצר בית הכנסת משתרע בית הקברות הרמ"א הוקם בשנת 1553, מהעתיקים ביותר בפולין., וכיום כ-800 קברים, בהם קברו של הרמ"א, מספרים את סיפורה של הילה גדולה ומשגשגת במאות ה-16, ה-17 וה-18.
בית הכנסת טמפל
המבנה המרשים – הוקם בשנת 1860 על ידי חברי תנועת ההשכלה בפולין, ונחשב לבית הכנסת הרפורמי הראשון על אדמת מזרח אירופה. צורתו, חזיתו וחלקו הפנימי מעידים על השגשוג שהיה מנת חלקם של יהודי קראקוב בעת ההיא, כמו גם על הלך מחשבה פורץ דרך המעיד על התמורות שחלו ביהודי פולין בשלהי המאה ה- 19.
האומשלאגפלאץ
כיכר רבועה הנמצאת בסמוך לרובע היהודי. בכיכר האפרורית ניצבים כסות מתכת אילמים המעידים על גורלם המר שלך יהודי העיר, שרבבות מהם גורשו מכאן אל מחנות המוות, בעיקר לאושוויץ.
ב־3 במרץ 1941 הוקם הגטו בפרבר פודגוז'ה, בדרום העיר. שנתיים מאוחר יותר, חוסל הגטו, עם משלוח אחרוני היהודים בו למחנות ההשמדה.
בית המרקחת מתחת לנשר
הרוקח הפולני הנוצרי תדאוש פנקייביץ', חסיד אומות העולם פעל מבית המרקחת שלו לעזרה ולהצלת יהודי קראקוב. מחלון חדר עבודתו ראה את הפשעים הנוראיים שביצעו הגרמנים ביהודים. תוך סיכון חייו, סייע להבריח יהודים מהגטו שהוקם בקראקוב, ובמקביל דאג לספק לאסירי הגטו. בית המרקחת משמש כמוזיאון המציג את חיי הקהילה היהודית.
המפעל של אוסקר שינדלר
אוסקר שינדלר, חסיד אומות העולם שנקבר שירושלים, קיבל את המבנה לצורך המפעל שהקים בו הועסקו כ- 1200 יהודים. תוך הפעלת קשרים ומניפולציות, בהשקעה כספית ניכרת תוך סיכון חייו, הביא להצלתם של הפועלים היהודים, שרבים מצאצאיהם חיים כיום בישראל. כיום מתקיימת כאן תערוכה המתעדת את העיר בשנות מלחמת העולם השנייה.