סלובניה
סלובניה – הגלויה האמיתית של אירופה. שוכנת במרכזה של אירופה.
אגמים ציוריים ושלווים, מצודות עתיקות מימי הביניים, ערים ישנות וקסומות, יערות ופסגות מושלגות הם רק חלק קטן מן ההיצע האדיר שיש לארץ זו להציע לתייר.
בסלובניה נמצאות מערות הקארסט הגדולות והיפות בעולם. בסלובניה מתקיים פולקלור חביב מאין כמותו של ירידים, קרנבלים, פסטיבלי יין וחגיגות ריקוד שונות.
שטח: 21,000 קמ"ר / אוכלוסייה: 2 מיליון תושבים / עיר הבירה: ליובליאנה / גיאוגרפיה: בצפון מערב, האלפים היוליאיניים, מדרום, האלפים הדינאריים ומחוז קארסט, במערב, רצועת חוף קטנה. במזרח, שפלה ועמקים פוריים.
כלכלה: מוצרי עץ, תעשייה,חקלאות, יין, תיירות.
הקישו על הצילום לאתרים נוספים באזור
קניון וינטגאר
קניון מצוקי וצר, שלאורכו זורם קטע הררי ושוצף של נהר ראדובנה. לאורך הקניון הותקנו מסלולי הליכה בנויים ממדרכות עץ ומעקות, דבר המאפשר לכל מבקר (גם לנכים) לטייל לאורך תופעת הטבע המדהימה הזאת. הקניון עובר בתוך יער גדול ועבות, שיש בו עשרות מסלולי הליכה למיטיבי לכת, ואולם קטע ההליכה לאורך הקניון הוא קצר יחסית.
עם ההגעה לקופה יוצאים לאורך שביל מסודר. בכל שלב אפשר להסתובב לאחרו ולשוב. כשאני מוביל קבוצות, אני הולך כ 1,500 מ' עד לצריף קטן ובית קפה. משם אני משקיף על המפל הגדול, וסובב על עקבותיי. לאורך הדרך מובטחים מראות של זרימה, צמחייה עבותה והרבה כיף.
פיראן
הקישו בצילום לאתרים נוספים לאורך החוף הסלובני
אחת העיירות היפות ביותר בסלובניה, פיראן, המונה 6000 תושבים, שוכנת ממש על החוף הסלובני. בתי העיר העתיקים בנויים מסביב למפרץ הקטן, בו עוגנות עשרות סירות דייגים וגם יאכטות. במקום זה נהגו הרומאים להאיר את הדרך בלפידים גדולים, לספינות המגששות את דרכן אל החוף, ומכאן גם מקור השם: פיר (אש).
המבקר בין בתי העיר, בארמונותיה וכנסיותיה, מדמה כי הוא נמצא בוונציה. ואכן, רפובליקת וונציה שלטה כאן במשך 200 שנה והותירה את רישומה, את סגנון הבניה שלה ואת שפתה, עד עצם היום הזה.
יפה לשוטט בכיכר המרכזית, ולנסות להעפיל במעלה הסמטאות הציוריות אל הכנסייה העליונה, ממנה נשקף נוף גגות העיר והפרץ התכול.
הקישו על הצילום למקומות ביקור בליובליאנה
לובליאנה
עיר הבירה של סלובניה, המונה כיום כ- 300,000 תושבים, נוסדה כמחנה רומי בשם יוליה אמונה, אשר לימים הפך לעיר. בעיר, שבליבה עובר נהר הליובליאניצה, הוקמה מצודת בישוף, יש בה בנייה עתיקה, עשרות מסעדות ופינות נוי לרוב.
ניתן לבלות בליובליאנה (פירוש השם, "האהובה") במשך יומיים, אפשר גם פחות, מעבר לסמטאות ציוריות, שווקים, חנויות, מסעדות ובתי קפה, יש בה גם מצודה עתיקה שהוקמה לפני כ- 1000 שנה, והחולשת על הנוף ממרומי גבעת העיר. קיים בה גם פארק נאה, טיבולי, ובכלל, העיר האהובה, אשר הייתה בירת הפרובינציות האיליריות בימי נפוליאון, היא בסיס נהדר לטיולים ברחבי המדינה.
אגם בוהין
אחד האגמים הגדולים בסלובניה. אגם בוהין נמצא רק 30 ק"מ מערבית לאגם בלאד, והדרך אליו חולפת על פני כפרים קטנים הבנויים על מישור צר ומאורך.
האגם,המקבל את מימיו מנהר "סאווה" (הזורם לאורך המישור המעובד) מוקף רכסי הרים גבוהים. מצפון מתנשא רכס ה"טריגלאב" לגובה 2864 מ'. זהו ההר הגבוה ביותר בסלובניה, ושלוש פסגותיו משמשות גם כסמל המופיע בדגל הסלובני. ההר והאגם הם שיאם של פארק לאומי גדול, פארק טריגאלב, שבלב האלפים היוליאניים. מדרום מתנשא הר ווגל אליו ניתן לעלות עם רכבל ולצפות על נופי האגם וה"טריגלאב" כמו על כף היד.
בסמוך לאגם נמצאת הכנסייה העתיקה של הכפר ריבצ'ב לאז, כנסיית יוחנן המטביל", המתרוממת כציור מעל גשר האבן הישן.
פטוי
עיר שמסמטאותיה עולה ניחוח של ימי הביניים, השוכנת על גדת נהר הראדובה. נעים להסתובב ברחובות ולעלות לתצפית לטירה. העיר המונה 32,000 תושבים הוקמה כהאחזות רומית ובה נהגו לחגוג את טקסי האלים דיוניסוס (אל היין) ואורפאוס (אל המוסיקה). במאה ה- 10 הוקמה בה מצודה הניבטת ממרומי העיר אל סמטאותיה ואל הנהר, בה היה מושב בישוף. פטוי הייתה גם עיר סחר משמעותית בכל הקשור ביין, ועד היום חוגגים בה את פסטיבל היין השנתי.
יפה להסתובב בסמטאות העיר, להציץ בכנסייה העתיקה, בכיכר העירייה, בשרידים הרומיים הפזורים ברחובות ולעלות לביקור במצודה.
קרופה, כפר הנפחים הסלובני
הוא כפר קטנטן שכולו כפר קטן וציורי המונה כ- 750 תושבים, שבתיו בנויים לגדות פלג צח.
הכפר התפרסם בייצור מסמרים, אשר הוזמנו בכמויות עתק ע"י הממלכה האוסטרית. אלו יוצרו כאן בשל הקרבה למרבצי ברזל גדולים. מן הסביבה נהגו לחצוב את עפרות הברזל, להתיכן בתנורי ענק (זרימת המים הכרחית בתהליך ההפקה והבטישה של העפרות) ומן המתכת לייצר מסמרים בעשרות גדלים, בעיקר לצורך בניית מסילת הברזל מוינה הבירה לשאר חלקי האימפריה.
בכפר הציורי יש מוזיאון קטן בו מציגים את ארוח חיי הפועלים, את דרך הפקת הברזל וכן יצירות מאוחרות יותר, לאחר שהכפר ירד מגדולתו, כגון מעקות וסבכות ברזל נאות.
מעבר וורשיץ'
דרך ארוכה ומפותלת עושה הכביש היוצא מקרנסקה-גורה דרומה, בואכה עמק סוצ'ה. הדרך, שהיא כביש משובש למדי נחצבה כאן ע"י מאות אסירים רוסים אשר נפלו בשבי במהלך מלה"ע 1. עם פריצת הדרך, נחנך מעבר ההרים החיוני אשר חיבר את אוסטריה, דרך האלפים היוליאניים לכיוון הים האדריאתי.
הכביש חולף על פני מראות נוף עוצרי נשימה. האלפים היוליאניים מזדקרים כמסרקות סלע מעל פני הנוף. יערות עבותים מלווים את הנוסע, כמו גם פיתולים אין קץ ו…אופנוענים החולפים בכביש המאתגר כיתושים. אפשר לחנות מעת לעת לאורך הדרך, להציץ בנוף ואף לערוך כאן פיקניק. בגובה 1,600 מ' יש חניון מסודר, חנות מזכרות וגם מסעדה.
הכביש חולף על פני מראות נוף עוצרי נשימה. האלפים היוליאניים מזדקרים כמסרקות סלע מעל פני הנוף. יערות עבותים מלווים את הנוסע, כמו גם פיתולים אין קץ ו…אופנוענים החולפים בכביש המאתגר כיתושים. אפשר לחנות מעת לעת לאורך הדרך, להציץ בנוף ואף לערוך כאן פיקניק. בגובה 1,600 מ' יש חניון מסודר, חנות מזכרות וגם מסעדה.
שקופיה-לוקה
עיירה המונה כ- 7000 תושבים, היושבת על נהר קטן אי שם בין הגבעות שלמרגלות האלפים היוליאניים.
הכניסה לעיירה חולפת על פני גשר נאה, ממנו ניתן להשקיף על גשר ציורי ועתיק, הנראה בצילום. הרחוב הראשי של העיירה ממחיש את עושרה לפני כ- 300 שנה, עת הייתה מרכז של אצילים שהעדיפו להתגורר במקום המרוחק והיוקרתי הזה.
בכיכר המרכזית, הנמצאת בלב הרחוב הראשי מיתמר עמוד ועליו פסלה של מריה הקדושה. עמוד זה, עמוד "הדבר", מוקדש לציון סיום מגיפת הדבר שפקדה את המקום. בחלקה העליון מתנשאת מצודת שקופיה לוקה, שהייתה מושב הבישופ, בה מתקיימים פסטיבלים וקנצרטים מעת לעת.
מערת פוסטוינה
אחת מ- 6,600 מערות נטיפים שנתגלו בסלובניה, בחבל ארץ הנקרא "קארסט", ואשר העניק משמו לתופעה הגלבאלית הזאת. איזור קארסט משתרע במדרנות האלפים הדינאריים והוא אופייני בתצורות נוף תת-קרקעיות, שהן פועל יצוא מפעילות המים בסלע. יש כאן בולענים, מערות קארסטיות, נהרות תת קרקעיים ועוד.
מערת פוסטוינה נתגלתה במקרה ב- 1873, כאשר רועה חיפש כמה עזים שאבדו לו. מאז, הפך המקום לאתר התיירות החשוב ביותר בסלובניה. הביקור במקום כולל נסיעה ברכבת וסיור מודרך הכולל הליכה במשך שעה.
חשוב להתלבש חם, בחלקה הפנימי שוררת טמפרטורה של 8 מעלות, והלחות גבוהה.