חבל לדאק

לדאק – ארץ המעברים הגבוהים. גובה האזור , 3500 מ' – 6,200 מ'. שני כבישים סלולים בלבד (אחד ממנאלי ואחד מקשמיר, מהגבוהים בעולם) מגיעים אליו והם חוצים מעברי הרים בגובה מעל 5,000 מטר.

חבל הארץ הצפוני ביותר בהודו, במדינה הצפונית ביותר בהודו, ג'מו וקשמיר. תושביו מסורתיים וחקלאיים, מרביתם בודהיסטים, התאימו את אורחות חייהם לתנאי הטבע הקשים. הם ממתינים בכיליון עיניים לבוא הקיץ הקצר, אז יימסו שלגי ההימליה ופלגים ישקו את חקלאות השלחין שלהם, המתפתחת במניפות הסחף הגדולות מן ההרים.

מחוז לדאק משתרע ע"פ שטח של 45,000 קמ"ר, והיה ממלכה עצמאית שכנה לטיבט אשר נמוגה במאה ה- 18 ובהדרגה הפכה לחלק מהודו. מרבית היישובים שוכנים לאורך עמק האינדוס, חלקם לאורכם של עמקים אחרים, כגון: זנסקאר ונוברה. נהר האינדוס הארוך (3200 ק"מ).
נהר האינדוס (מקור שמה של הודו) הינו עמוד השדרה של תושבי חבל לדאק.

הגידולים העיקריים הם חיטה, שעורה ותפוחי אדמה, לצד עזים קשמיריות ודזו.

לה – Le
שקופית22

 עיר הבירה של מחוז לדאק. בעבר, בירת ממלכת ההימליה של לדאק. כיום, לה הינה מחוז במדינת ג'מו וקשמיר בצפון הודו. העיר השוכנת בגובה של 3500 מ' מע"פ הים, מהווה בשנים האחרונות מרכז תיירות לתרמילאים ולתיירים וכן בסיס יציאה לטיולים ברחבי חבל לדאק.

במעלה העיר ניצב ארמון המלוכה של ממלכת לדאק, אפור וחום הניבט אל העיר, וכיום משמש כמוזיאון לתולדות לדאק.

שאנטי סטופה
שקופית19

במרומי העיר ניצב מבנה קודש אשר נחנך  ב-1983על ידי תורם יפני שביקש להעביר מסר של שלום עולמי דרך הבודהיזם. על קירות הסטופה, סיפור חייו של גאוטמה סידהרתה הידוע בכינויו: בודהה (המואר), אודות  הדרך שהובילה אותו להארה. ממרפסת הסטופה נראה נוף מדהים של הרי לדאק מצפון והרי זנסקר בדרום (שניהם רכסי ההימלייה). בסמוך נמצא מקדש קטן בו יכולים המבקרים להתבודד ובקש הארה.

מנזר טיקסיי
שקופית5

כמעט בכל כפר יש מנזר הבנוי מבוץ, ובו גרים נזירים ותלמידים בכל הגילאים, מילדים ועד זקנים.
בין הנזירים: כאלו העוזבים את משפחותיהם על מנת להגיע להארה, וכאלו שנשלחו למנזר בגיל צעיר מסיבות כלכליות. 

טיקסיי הוא מהיפים והמרשימים במנזרי חבל לדאק. הנסיעה אליו מהעיר לה אורכת כשעה וחולפת על פני כפרים קטנים, בתי בוץ ולבנים, חלקות שדה מעובדות, פלגי מים ומבני קודש (צ'ורטנים). במנזר, שנוסד ב- 1440, חיים כ- 60 נזירים ועוד 20 תלמידים. מדהים לבקר פה עם עליית השחר, כאשר מתקיים כאן טקס של הפוג'ה – טקס תפילה דתי, המשלב הגשת פרחים כמנחת קודש.
שקופית61

במקדש הגדול ניצב פסלו של מאייטארה – הבודהא של העתיד, המתנשא לגובה של 12 מ', בנייתו הושלמה ב-1980. הפסל עשוי מחימר ומצופה בזהב, והוא גאוותם של הנזירים.

ארמון סטוק
שקופית74

ארמונו של מלך לדאק האחרון, טסספל נמגיאל, שנחנך ב- 1825. זמן קצר אחר כך כבשו אנשי ה"דוגרה" מקשמיר את ממלכת לדאק והורידו את המלך מתפקידו. מאז ועד היום גרים בני משפחת המלוכה בארמון זה.

חלק מן הארמון הוסב למוזיאון המציג את תכשיטי ובגדי משפחת המלוכה וביניהם כתר המלכה העתיק המשובץ באבני טורקיז

מנזר ליקיר
שקופית72

נבנה במאה ה-11. מהמנזרים העתיקים ביותר של לדאק. ממוקם בראש גבעה נמוכה הניבטת אל ערוץ הנחל המוקף עצים. ניתן לסייר בו ולהתרשם מאורח החיים הנזירי. בתוך המקדש, פסלו של אוולו-קיש-טווארה (הבודהיסאטווה של החמלה) בעל 11 הראשים ואלף הידיים.

הכפר ההררי דהא
שקופית161

בכפר זה כמו גם בכמה משכניו נמצאים תושבים אשר חזותם שונה מחזות פני מרבית תושבי לדאק. ייתכן כי הם הצאצאים האחרונים לשבטי הארים הטהורים שהיגרו לאזור מבלטיסטאן (היום מחוז בפקיסטאן). יש משערים כי הם צאצאי חייליו של אלכסנדר מוקדון, אשר כבשו את המקום במאה ה- 4 לפנה"ס.

בכפר הנאה שבילים קטנים מגודרים בחומות אבן, כיכר קטנטונת ובה עץ ענק, גידולי שלחין ובעיקר עצי משמש, שאת פריים מייבשים המקומיים והוא מקור לפרנסה חשובה עבורם.

עמק נוברה
שקופית60

עמק גדול וארוך המשתרע מצפון לעיר לה, ונתחם ע"י רכס הרי קרוקאראם (הצפוני בהימלייה) ורכס לדאק. בליבו זורם נהר הנוברה. לארכו עברה דרך העתיקה אשר חיברה בין לדאק ויארקנד שבמרכז אסיה, והייתה אחד הנתיבים במסלול דרך המשי המפורסם. הדרך אל העמק מטפסת צפונה, וחולפת במעבר ההרים "קרדונג-לה" (5602 מ') שנחשב למעבר ההרים הגבוה ביותר בעולם העביר לכלי רכב.

הכפר סומוט
שקופית152

כפר צנוע בו ניתן להכיר מקרוב את אורח החיים הצפוני בחבל לדאק. שיטוט בשבילי הכפר מגלה גדרות אבנים בהן אבני "מאני וול", עליהם חקוקות מנטרות קבועות. כל משפחה מקדישה מכספה ליצירת אבן שכזו ומניחה אותה על הגדר.

מקדש סמסטאנגלינג הוא המרכזי בכפר, ומהגדולים בעמק נוברה. במקדש הכרנו לראשונה את "טארה הירוקה" – האלה המגנה הנחשבת לעתים בת זוגו של אוולוקיטשווארה.

עמק השיוק
שקופית62

עמק בו זורם נהר שיוק, החובר בהמשך אל נהר הנוברה.

מנזר דיסקיט
שקופית80

המנזר מן המאה ה-15 ושייך למסדר הגלוקפה – המסדר הצהוב, הדומיננטי בבודהיזם הטיבטי ואשר בראשו עומד הדלאי-לאמה. כבר מן הכביש ניתן להבחין בפסל הענק של מאייטרה, על גבעה סמוכה. מראש הגבעה תצפית מדהימה על העמק כולו. בתוך המנזר ניתן להתרשם מן המקדשים הצבעוניים וכן מחדרי הנזירים.  

דיונות הונדר
שקופית204

קבוצת דיונות חול מרהיבות המשמשות תפאורה רומנטית לימים עברו, עת שקק האזור שיירות סוחר לאורך דרך המשי. על גבי גמלים כפולי דבשת נושאי סחורות יקרות, נעו השיירות בדרכן המסועפת בצפון ההימליה. כיום ניתן לבקר אתר בו נמצאים עדרי הגמלים, כפולי הדבשת, שכנראה נמלטו מן השיירות והתפתחו כאן כעדרי פרא. רכיבה על גבי גמלים כאלו היא חוויה מעצימה.

 

 

 

 

 

 

 

לראש הדף