slovenia (44)

התרגעות בסלובניה

אין כמו סלובניה, גן עדן ירוק, כדי לשכוח את הצרות ולהינות מזיו הטבע ומנעמי הבריאה

עם תום טיול בסלובניה
10 ביולי 2006

84

קניון וינטגאר המרהיב

השעה כבר 17:00. זה עתה הגעתי עם המטיילים שלי אל העיר הסלובנית העתיקה מריבור. זהו היום האחרון לטיול שלנו לסלובניה, וטיסתנו מתוכננת לשעה 23:30. יש עוד זמן לטייל, עוד כמה שעות ליהנות מן היופי הסלובני הנפלא הזה, עוד מעט משיכרון החושים הירוק אותו חווינו מזה שבעה ימים.

המטיילים כבר עייפים. כל היום אנו מטיילים; ביקרנו בכפר ציורי ואתני בקרואטיה, טיפסנו אל מצודת דרכים עתיקה ונישאה אי שם בגבול בין קרואטיה לסלובניה, ועדיין נותרו כמה שעות עד לטיסתנו.

הובלתי את המטיילים בין סמטאות העיר העתיקה, בכיכרותיה, עברנו על פני המסעדות ובתי הקפה הקטנים. עוברי אורח בודדים החלו להופיע ככל שהעמקנו והעיר המנמנמת החלה להתעורר אל פעילות הערב שלה.
לאחר סיור של כ- 45 דקות, ומשהבחנתי כי אין טעם להקשות, להוסיף ולהרבות נפרדתי ממטייליי, איש איש פנה לעיסוקיו. יש שפנו אל מחוזות הקניות, אלה נטלו גלידה נוטפת ומתוקה, אולי מסעדה או קפה זריז באחת מפינותיה הנסתרות של מריבור. נותרו לנו עוד כשעתיים לקראת הנסיעה הצפויה לשדה התעופה.
חשתי את הרעב מדגדג בקיבתי. תמיד ברגעים של סיום, רגעים בהם פורקן גדול של מתח הטיול מגיע, אני מתחיל לחוש את הצרכים היומיומיים. רעב, צמא, רצון לשבת באיזה מקום, געגועים הביתה.
סרתי אל בית העירייה העתיק של מריבור, זכרתי את חצרו הקטנה, המרוצפת והרומנטית ואת המסעדה הקטנה הנמצאת שם והתיישבתי אל מול אחד השולחנות. מלצר זריז וצעיר, שיערו אדמוני, נחפז אל שולחני ושאל מה ארצה לשתות. בהזדמנות זו ביררתי עמו אודות המתכון המומלץ להיום, והזמנתי ליטר בירה לצד אומצת בקר נהדרת, שרויה ברוטב פטריות נפלא, עם תוספות של ירק, תפוחי אדמה חרוכים כלבבי וסלט ירוק רענן כתוספת קטנה בצד. "למה לא" הרהרתי, "מגיע לי להתפנק לקראת סוף הטיול".

הבירה הייתה מעולה! קרירותה, הארומה והאלכוהול המשובחים שלה חלחלו למקומות הנכונים בגופי. הארוחה טעמה לי עד מאוד ובמיוחד נהניתי מאווירת השלווה והמנוחה של "אחרי טיול". אישה צעירה ויפה התיישבה בשולחן הסמוך לשולחני אל מול בנה הקטון המלקק גלידה. ילד יפה עיניים ששלח לעברי מבטים ואני, כמו קוף בקרקס או כמו איזה סבא פתטי, עשיתי לו פרצופים ושלחתי לעברו צחוקים מסטולים מן הבירה.

מריבור הינה העיר השנייה בגודלה בסלובניה. 105,000 תושבים חיים ביופי הנהדר הזה, עיר שהיא גם בירה עתיקה של מחוז יין, ומרכז קדום עוד יותר מימי הרומים.
מריבור יושבת בלב האזור המזרחי של סלובניה. העיר התפתחה כצומת דרכים חשוב ואסטרטגי עוד מימי הרומים. בנקודת המפגש בין נהר הדראבה לבין מדרונות הגבעות עטורות הגפנים, על פני עמק פורה במיוחד ועל גבי הדרך הראשית המובילה מערבה לכיוון הים האדריאתי, ביססו הרומאים את אחיזתם בפרובינציה הפנונית שייסדו כאן לפני כ 2,100 שנה (כזכור, הרומים ייסדו שתי פרובינציות גדולות באזור: הפרובינציה הדלמטית, לאורך הים האדריאתי והפרובינציה הפנונית שבמזרח סלובניה). מיקומה, כמו גם פוריות עמקיה ושדותיה ומדרונות הגבעות שופעי הגפן, יצרו כאן עיר משגשגת ומרכז סחר גדול שהלך ופרח בימי הביניים. במאות ה- 14 – 16 הייתה העיר לבירת מחוז ספר הנלחם על חייו בשל איומי הפלישה של ההונגרים ומצודות הוקמו בסביבותיה. גם קהילה יהודית התקיימה כאן, קהילה ממנה לא נותר מאום למעט מבנה בית הכנסת העתיק הנמצא על שפת נהר הדראבה, וכיום הוא משמש כיקב עתיק וכן מרכז מבקרים קטן.

117
מבט אל כיכר העירה פיראן, בחוף האדריאתי

מזח הנהר העתיק על בתיו המתפוררים נקרא "לנט" וכיום הוא משמש בעיקר כטיילת נאה וכמרכז גדול לירידים. הפסטיבל האחרון, פסטיבל הפולקלור של "לנט" נחוג כאן מספר ימים לפני שהגענו. אחת האטרקציות בהן מתגאים תושבי העיר משתרעת ומשתרגת על פני קיר של בית עתיק לאורך ה"לנט", זוהי הגפן העתיקה ביותר באירופה, שגילה מוערך ב- 400 שנה ומעלה.
כיכרות העיר ספוגות אווירה ימי-ביניימית עתיקה, כאן ארמון ופה בית העירייה, פה ושם עמודי הנצחה כנסייתיים לזכר מגיפות הדבר שפקדו את עיר. בכיכר המרכזית, כיכר סבובודה ניצבת אנדרטה עגולה ומודרנית ממנה נשקפים דמויותיהם של גיבורי החופש הסלובנים, בני העיר, אשר הצטרפו למאבק בנאצים בימי הפרטיזנים של טיטו.

כשראשי סחרחר עלי וכרסי תפוחה קמתי משולחני ופסעתי לקראת נקודת המפגש. כן, כולם כבר פה, מטיילים אוהבים לדייק ומעדיפים להמתין את 10 הדקות האחרונות ליד נקודת המפגש. כולם כבר ישובים בכיסאות בית הקפה, מלקקים גלידה אחרונה, מתפעלים בינם לבין עצמם מיופייה של העיר המפתיעה, חלקם כבר מהרהרים בדרך הביתה.

עלינו ונסענו. הדרך הראשית המהירה בין מריבור לליובליאנה, בירת סלובניה, חולפת על פני עמקים רחבים ופוריים מוקפים בגבעות השפלה. על פני מדרונות הגבעות רואים את הכפרים הציוריים, בראש כל כפר ניצבת כנסייה בעלת צריח מחודד. מדרונות הגבעות מוריקים מגפני יין, ממטעי תפוח ומשדות ענקיים של תירס. העמק המישורי הגדול בליבו עוברת הדרך, עטור במתקנים ענקיים, מעין עמודי הדלייה, לגידול כישות. זהו עמק "הזהב הירוק", מקום בו החקלאים הסלובנים נוהגים לגדל אלפי דונמים של כישות, שעלעליו משמשים בייצור הארומה המעולה של הבירה. הכישות הסלובני איכותי במיוחד ויש לו ביקוש עצום בכל מבשלות הבירה בעולם. הגידול הפך במהרה למקור התעשרות, אפילו בסלובניה של טיטו, אשר בתבונתו ובחזונו השכיל להנהיג חקלאות יזמית עצמית (בניגוד לשיטת ה"קולחוז" הקומוניסטית) ואפשר לתושבי יוגוסלביה לשעבר להתעשר מגידולים חקלאיים. בשנים האחרונות ירד הכישות הסלובני מגדולתו והוא עומד בתחרות קשה מצד הגרמנים.

קצת לפני ההגעה לשדה התעופה, נטלתי את המיקרופון וסיכמתי את הטיול באזני הנוסעים.

סלובניה, יולי 2006. ארץ קטנה ומטריפה, מדינה בת 2 מיליון תושבים וכ- 20,000 קמ"ר. פנינה ירוקה ושלווה בלב אירופה, מדינה עצמאית מזה 16 שנה, אנשיה נעימי הליכות, בתיה וארמנותיה הם כמו אוצרות ארכיטקטוניים המדגימים השפעה מפינות אירופה השונות.
הצבע ירוק הוא הזיכרון החזק ביותר מן הארץ הזאת. ירוק כהה ובהיר, ירוק צהבהב וירוק טורקיז, ירוק בגושים של יערות וחורשים וירוק שמרוח על פני השדות. ירוק מצהיב ומזהיב של חציר התלוי לייבוש על פני מתקני הייבוש הייחודיים כל כך לארץ זו, קוזולץ – Kozolec, הם קוראים לזה, ויש להם מאות מיני עיצובים של "קוזולצים" כאלו.

ff
קוזולץ – מתקן סלובני ייחודי לייבוש חציר


יש כאן מפגש נדיר של תרבויות וטעמים. המטבח ההונגרי מתחרה כאן היטב מול המטבח האיטלקי, השניצל הווינאי זומם לגבור על המטבח הבלקני וכל אלו מצטרפים לחגיגה קולינארית נפלאה לצד יינות מובחרים המיוצרים בארץ הקטנה והנעימה הזאת.
יש בסלובניה נופים מרהיבים. הרים וגבעות, עמקים פוריים ושיאים של הרי -אלפים מחודדים. יש בארץ הזאת מעיינות מרפא ומרחצאות חמים, יש בה מדרונות סקי ויש בה אפילו חופי ים רומנטיים שעיירותיהם מושפעות מן האדריכלות הוונציאנית. יש בה מערות נטיפים מרהיבות וכפרים עתיקים ויש בה אין סוף אטרקציות. זוהי פנינה אמיתית ונדירה בלב אירופה, זהו קרש קפיצה ליעדים אירופיים נוספים כגון קרואטיה, הונגריה, אוסטריה ואיטליה.

וכדי שניזכר בשבוע הנפלא שחלף עלינו, להלן תקציר המסלול בו עברנו.

ביום הראשון
נחתנו בשדה התעופה של ליובליאנה. יצאנו לטיול אל עבר האגמים, וביקרנו בטירת בלאד, ממנה צפינו על אגם בלאד ומרחבי האלפים היוליאניים.
המשכנו אל אגם בוהין, יצאנו לסיבוב רגלי קצר לאורך גדות האגם והיער הסמוך, הבחנו באין סוף גווני הירוק.
לאחר א. צהריים קלה המשכנו אל הר ווגל וטיפסנו עם הרכבל לגובה של 1540 מ', מראש ההר צפינו אל אגם בוהין ואל פסגת הרי טריגלאב, הגבוה בהרי סלובניה, 2864 מ'.
חזרנו לטעימת עוגת קרמשנידט בעיירה בלאד, ולאחר מטחי ברד כבד שהפתיעו אותנו בעצמתם נסענו ללון בליובליאנה.

ביום השני
השכמנו ויצאנו אל כפר הנפחים קרופה, הצצנו במוזיאון וסיירנו לאורך הרחוב הראשי של הכפר הציורי. משם, אל עבר קניון ווינטגאר השוצף, לצעידה נינוחה ומרשימה.
לעת ערב פסענו בניחותא בין סמטאותיה וכיכרותיה של ליובליאנה, ושמענו סיפורים אודות עיר הבירה האהובה של סלובניה.

48

מזרקת הנהרות, ליד בית העירייה בליובליאנה

ביום השלישי
יצאנו אל עבר האלפים היוליאניים. עצרנו בביקור בכפר קרנסקה גורה, ממנו בנסיעה מרהיבה לעבר מעבר ההרים וורשיץ', על גבי האלפים. עצרנו וצילמנו, נשמנו אוויר פסגות והתרווחנו, ומייד המשכנו אל מורד ההרים, לאורך המעבר הצר בואכה עמק סוצ'ה ידוע הקרבות, מקום בו ניטשה חזית סוצ'ה הידועה לשמצה במלה"ע 1. את הפסקת הצהריים עשינו בכפר הסלובני בובץ', ממנו המשכנו אל עבר הדולומיטים המזרחיים, אל עיירת הגבול האיטלקית טארוויזיו, וחזרה למלון. יום שכולו נופים עוצרי נשימה, נופי הבריאה.

ביום הרביעי
יצאנו אל עבר האלפים הדינאריים, שוחחנו על קארסט וגיאולוגיה. התחלנו בתצפית אל עבר טירת פרדיאמה, טירת מימה"ב הבנויה בפתח מערת קארסט. משם המשכנו לביקור אל מערת הנטיפים פוסטוינה ומראותיה המרהיבים. "צללנו" לתוככי עולם תת קרקעי קסום של עמודים ונטיפים, מחילות ואולמות ונהר תת קרקעי אחד גדול אשר בוקע אל מחוץ המערה, אל הנוף הפתוח. לאחר מנוחה קלה המשכנו מערבה אל מעמקי אזור הקארסט וביקרנו בכפר הכיפה הציורי סטנייל. סובבנו את הכיפה במשעולי הכפר, ביקרנו בכנסייה ובשרידי המצודה ונחפזנו כדי לבקר בעיירה העתיקה ביותר והשמורה ביותר בסלובניה, שקופיה לוקה.
בסלובניה יש ערים בנות מאות שנים, ועיקרן, בנייה מימי הביניים. קחו למשל את שקופיה לוקה. עיר ימי-ביניימית מובהקת, הנמצאת כ- 30 ק"מ מצפון לליובליאנה הבירה. נהר קטן סובב אותה כביצור טבעי, גשר עתיק מוליך את הבאים אל לב העיר העתיקה, בתים מתפוררים המספרים את סיפורי גילדת הסוחרים העשירה אשר חבריה התיישבו כאן והקימו בה מרכזי סחר ומשרדים ומגורי פאר. חזיתות הבתים מעוטרות בציורי קיר עתיקים בני מאות שנים. בלב כיכר העיר ניצב עמוד מריה הקדושה, עמוד כל כך אופייני לערי אירופה המרכזית, המנציח מן הסתם את ניצחון האל על מגפת הדבר שפקדה את העיק ב- 1751, כמו גם את השרפה הגדולה שכילתה את בתי העץ העתיקים.
כבר מן הכביש הראשי ניבטת לעיני המתקרבים מצודת העיר שהוקמה כאן ע"י הבישוף אברהם, הממונה מטעם הדוכסות הבווארית הגדולה על הנחלות הפיאודליות באזור הפורה של מרכז סלובניה. מן הסתם ישבה עיר על צומת דרכים גדול ואסטרטגי, צומת שחיבר בין הדרכים המובילות אל האלפים היוליאניים מצפון לבין הדרך המובילה מזרח-מערב, לאורכה של סלובניה הירוקה והפורייה.
כיום זוהי פנינת אדריכלות ימי-ביניימית מרהיבה שחובה לבקר בה ביקור בן כשעתיים.

ביום החמישי
לאחר זמן פנוי לקניות יצאנו את ליובליאנה והגענו אל זאגרב בירת קרואטיה. סיפרנו על הארץ ואנשיה, תולדותיה ונופיה ואודות הקרבות העקובים מדם שניטשו בה במלחמת האזרחים האחרונה. בהגיענו לזאגרב חלפנו על פני האתרים המרכזיים בעיר החדשה, סיירנו בכיכר העיר המרכזית, ובין שתי הערים העתיקות, קפטל וגראבץ. לעת ערב שבנו לסלובניה אל המלון בעיירת המרפא צ'אטז'.

ביום השישי
יום מרתק בשמורת הטבע המרהיבה פליטוויצה שבקרואטיה. יום של אגמים ומפלים, בריכות טורקיז ויערות, טבע בהתגלמותו ויופיו.

הנה אנחנו ביום האחרון, טרם הטיסה, חולפים על פני נופי הארץ הנפלאה הזאת, שכמו מבקשים להיחקק בזיכרוננו.


טיסה נעימה לכולכם ולהתראות בטיולים הבאים.